גזר דין בתיק תפ"ח 18220-03-12

א.         מבוא:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן א' (להלן: "כתב האישום").

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירת כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 406(ב) + 408 לחוק העונשין.

הסדר הטיעון כלל מסגרת ענישה, לפיה, תעתור באת כח המאשימה לעונש של 28 שנות מאסר  וב"כ הנאשם יבקש להטיל על הנאשם עונש של 24 שנות מאסר, במצטבר לעונש מאסר שהנאשם מרצה כיום בגין תיק פלילי אחר ומניין ימי המעצר לא יובא בחשבון תקופת המאסר.

בנוסף לכך סוכם, כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה ופיצוי לבני משפחת המנוח, לפי שיקול דעתו.

ב.         עובדות כתב האישום:

כרקע לכתב האישום המתוקן תואר, כי הנאשם וניבו (נביל) זובידאת (להלן: "המנוח")  היו חברים ונהגו להיפגש, אם כי בתקופה שקדמה לאירוע נשוא כתב האישום כעס הנאשם על המנוח.

על פי כתב האישום המתוקן, ביום 11.2.12, סמוך לשעה 02:00, על רקע כעסו של הנאשם על המנוח, הצטייד הנאשם בחפץ חד בעל להב מסיבי (להלן: "החפץ החד"), והגיע לבית המנוח בבסמת טבעון. הנאשם פתח את חלון החדר המערבי בבית המנוח, ודרכו נכנס אל הבית, כשהחפץ החד ברשותו, בכוונה לדקור את המנוח.

הנאשם ניגש אל המנוח, אשר ישן אותה עת בסלון ביתו ודקר אותו באמצעות החפץ החד חמש דקירות בראשו, בבטנו ובחזהו מימין ומשמאל, חתך אותו בצווארו ובפניו וגרם למותו.

מותו של המנוח, כמתואר בכתב האישום, נגרם מ:

"נזק חמור למוח בעקבות פצע דקירה, שדקר אותו הנאשם בקדקוד משמאל, עם חדירה לאונה הקדקדית השמאלית של המוח. פצע הדקירה שדקר הנאשם את המנוח בבטן ימין היה קטלני בפני עצמו ופצע דקירה בבית החזה משמאל היה יכול להיות קטלני".

במעשיו המתוארים לעיל, גרם הנאשם למותו של המנוח במעשה אסור. כמו כן, התפרץ הנאשם לביתו של המנוח בכוונה לבצע פשע, כשהוא מחזיק סכין, שלא למטרה כשרה.

ג.         ראיות לעונש:

מטעם המאשימה העיד אחי המנוח, מוחמד זובידאת, אשר תיאר את מצבה הקשה של משפחתו בעקבות האירוע הטראגי שפקד אותם, ואשר כלשונו "הוא (הנאשם) הפך לנו את הבית לשחור". לדבריו, בני המשפחה סובלים מסיוטים בלילות עד כי אחותו מתעוררת משנתה ו"צועקת", ושוב במילותיו הגדיר את אובדן המנוח במילים "הבית שלנו עד היום הוחרב".

בנוסף לכך, הגישה באת כח המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ט/1), ממנו עולה כי לחובתו 5 הרשעות קודמות, וכן הוגשו גזרי דין אשר בגינם ריצה ומרצה עונשי מאסר בפועל (ט/2, ט/3).

באי כוח הנאשם הגישו את תיקו הרפואי המכיל אשפוזים קודמים של הנאשם (ס/3).

ד.         טיעוני באי כח הצדדים לעונש:

בפתח טיעוניה הדגישה באת כח המאשימה כי הנימוק שעמד בבסיס ההגעה להסדר הטיעון נעוץ בכך שכתב האישום התבסס על ראיות נסיבתיות. משכך סברה המאשימה כי יש משמעות רבה להודיית הנאשם ולקיחת אחריות למיוחס לו בכתב האישום. באת כח המאשימה הוסיפה כי משפחת המנוח הסכימה להסדר הטיעון.

באת כח המאשימה טענה בפנינו כי המדובר באירוע חריג בחומרתו ובאכזריותו. הנאשם התפרץ לביתו של המנוח שישן באותה עת, כאשר הוא מצוייד בסכין, ודקר אותו מספר דקירות שגרמו למותו.